טיסה לאיטליה

הגעתי לנתבג בשתיים וחצי בלילה, לצערי לטרמינל 1. הגעתי עם מוצילה ששמתי בתוך מה שנקרא בעגה המקצועית "כיסוי מוצילה". נראה שאף אחד בטרמינל 1 לא ראה דבר כזה מעולם, וכל עובד מחדש הופתע שאין שום לולאה לשים עליה את כל המדבקות שלהם! בסופו של דבר אחד העובדים שם לי מדבקה באורך של 3 ס"מ על כמה מילימטרים על הכיסוי ואמר שיהיה בסדר. שאלתי עובדת אחרת אם זה יגיע והיא היססה ואמרה "אההה כן?" אז אני לא בטוח שזה יגיע בכלל. ביקשו ממני לפתוח את המנעול ושלחו אותי לכבודה החריגה ושם כנראה שראו פעם בחיים תיק שהוא לא מזוודה והם אמרו שזה יגיע והכל בסדר. נגלה בעוד כמה שעות אם אני חסר כל..

שאר התחנות בנתבג עברו מהר, ובפחות משעה הספקתי להגיע עד לגייט, רק בשביל לגלות שאין ציפס במקדונלדס, ובארומה אין את הכריך הטבעוני. מעולם לא פגשתי בן אדם שהצליח לקנות מהם את הכריך הטבעוני בנתבג, אפילו לא בטרמינל 3, וזאת כנראה פיקציה שמטרתה שאהיה מספיק מושקע בתור כדי שאקנה כריך אבודקו בלי הביצה. ויתרתי על התענוג והודתי בלב לאמא שהחליטה לפנק אותי בכריך מהבית שיהיה בטיסה "אם לא תמצא משהו אחר".

כדי שלא ישעמם לקחתי איתי לטיסה שני ספרים, הורדתי כמה שעות של פודקאסטים, וכמובן הבאתי את הקוביה ההונגרית. בהתחשב בזה שהטיסה היא שלוש שעות ואני די עייף, זה היה כנראה קצת יותר מדי דברים ופשוט אשן כל הטיסה..

בעוד כמה שעות אנחת בנאפולי, אסע ליריב וביחד ניסע לדירה שלנו לימים הקרובים, שם אתחיל יום עבודה רגיל באורקה, הפעם עם נוף חדש :)

עוד משימה להמשך היא להבין איך לגרום לבלוג להיות כתוב מימין לשמאל כי כמובן שגם בזה, ישראל תמיד חייבת להיות שונה ומיוחדת.

יש קטע מוזר שקרה לי במטוס שמעט מאתגר להסביר במילים בלי ציור, אבל אשתדל וזרמו איתי שניה. במטוס יש שורות של שלושה מושבים, מעבר, שלושה מושבים. אני מראש בחרתי מושב בקדמת המטוס בשורה החמישית כדי לצאת מהר, ובכוונה ליד החלון כי אני אוהב לצפות בנופים מהטיסה וכדי להשען עליו לנמנם. כשהתקרבתי למקום שלי ראיתי שהוא תפוס על ידי אמא וילד קטן, משהו כמו גיל 6 אבל אני לא באמת יודע. היא בדיוק דיברה עם בעלה שישב בצד השני של המעבר, הכי קרוב למעבר על משהו בסגנון "מעניין מתי מי שיושב פה מגיע". מהרגע הראשון ידעתי שלא יצא מזה שום טוב. אמרתי בנימוס שנראה לי שהמקום שלי זה ליד החלון והאמא שאלה אם זה בסדר מבחינתי לעבור להיות ליד המעבר, באיזה צד שאני רוצה שלו כי לטענתה שני הצדדים שלהם. הזמנתי את המקום מראש בגלל כל היתרונות שלו אבל מי אני שאמנע איחוד משפחות. אז הסכמתי והתיישבתי איפה שבעלה ישב והוא קם והתיישב בשורה מקדימה, ולא ליד הבן שלו ואשתו. הייתי מעט מבולבל ואחרי כמה דקות הגיעה מישהי והתיישבה באותה שורה, בצד של האמא והבן שזה הצד המקורי שלי, ליד המעבר. חשבתי לרגע שבטח הם קשורים, אבל הם לא דיברו ביניהם וההורים שלה בכלל ישבו במקום אחר ושום דבר בסיפור הזה לא הסתדר לי וסתם עקצו לי את החלון.

מלבד זה הטיסה עברה באופן די חלק. לראשונה בחיי ניסיתי את הכריות טיסה האלו והאמת שזה די מעפן ולא ברור לי למה מישהו משתמש בזה. שמעתי פודקאסט של שעתיים וחצי על ג'ון לנון, מהתקופה שהוא פגש את יוקו אונו ופירק את הביטלס ועד (ספוייל אלרט) שהוא נרצח. נמנמתי חצי מהזמן והמוזיקה של התקופה ההיא פחות לטעמי מאשר בתקופת הביטלס אז לא מאוד נהנתי אבל זה עשה את העבודה והעביר לי את הטיסה. אנקדוטה מעניינת שסיפרו היא ש come together נכתב במקור בתור ג'ינגל לתעמולת בחירות למושל קליפורניה שאחר כך נכנס לכלא ומן הסתם הפסיד.

למי שדאג, המוצילה הגיעה בשלום 🙂

Next

Previous