פוקר בלצ'ה

אחרי שבוע בטיול נמאס לי לאכול רק פסטה, פיצה וטרלי (המקבילה האיטלקית לעבאדי אבל הרבה יותר טעים), אז חיפשתי מקומות עם אוכל טבעוני טוב בלצ'ה בתקווה שיהיו פה אופציות טובות יותר מאשר בערים הקודמות. מצאתי מקום שמוכר טורטיות ואחת האופציות היא סייטן אז הלכנו לשם בצהריים והיה נחמד סוף סוף לאכול משהו עם חלבונים.

בדרך חזרה לדירה יריב הציע שבערב ניסע לאחת הערים "הקרובות" (כשעה נסיעה בתחבורה ציבורית) לחוף הים שנחשב מאוד יפה. ראינו שיש אוטובוסים רק בשעה ארבע וקצת או בשש וחצי. שעה ארבע הייתה לא רלוונטית לנו כי לשנינו הייתה עוד עבודה להיום והשעה שש לא משאירה מספיק זמן בים עד החושך והאוטובוס חזרה. החלטנו לנצל את היום לתת עבודה רצינית ומחר לנסות לצאת לאוטובוס של ארבע. בערב יריב סיפר שהוא קרא על מסעדה טובה ושלידה יש חדר פוקר חובבני חברי שנראה נחמד. במסעדה הייתה מנה טבעונית אחת של פירה שעועית עם עולש, מנה שטעימה יותר משהיא נשמעת. 

הלכנו לחדר פוקר שהיה בו טורניר שעולה 10 יורו כניסה בלבד עם מבנה טורניר שנראה די נוח. המקום חברי מאוד וכולם שם מכירים את כולם והם באו להנות ולא לשחק פוקר. זה גרם להרבה ידיים מפגרות מאוד שנצלנו והיינו חזקים מהם בהרבה במשחק. יש שלוש שעות של re-buy (אפשרות אחרי שאתה מפסיד להכנס שוב) ומרבית השחקנים נכנסנו מספר פעמים, כך שיצא שעל 22 שחקנים שונים היו 70 כניסות לטורניר. אני עם הכניסה הבודדת שלי הגעתי להיות בשלב מסוים הצ'יפ לידר (השחקן עם הכי הרבה צ'יפים בטורניר) אבל קצת חוסר מזל והעובדה שהשעה הייתה אחת בלילה ולא היה לי עוד חשק לשחק גרמו לזה שסיימתי במקום התשיעי ויצאתי בעיקר עם חוויות מערב עם אנשים נחמדים מאוד וחסרי הבנה בסיסית בפוקר. ככה זה כשהולכים למשחק חברי

Next

Previous