אור ואופיר חוזרים
שבועיים אחרי שאופיר טסה, ועשרה ימים אחרי שאור טס, הם חזרו סוף סוף לדירה בפרנקפורט.
את טיול הבוקר האחרון שלי עם וויסקי עשיתי בשמונה מעלות, כשלבשתי חולצה, עליה סוודר ועליו מיקרופליז כי לא הבאתי בגדים חמים יותר מזה (גם את המיקרופליז לקחתי רק כששהורים הביאו לי אותו לדולומיטיים, בהתחלה הייתי גם בלעדיו). הליכה בטמפרטורה קפואה וגם לוויסקי זה לא היה הכי כיף, אבל אין מה לעשות, זה מזג האוויר.
אני קצת התרגשתי מהחזרה שלהם לדירה, ואני בטוח שגם וויסקי היה מתרגש אם היה יודע שהם מגיעים בקרוב. הם צלצלו באינטרקום וישר פתחתי מצלמה בשביל לצלם את האיחוד המרגש:
אחרי כמה דקות של שלום שלום ואיך היה לי עם וויסקי בזמן הזה, יצאתי למרכז העיר לפגוש את כרכם בת דודתי ואת בעלה, שהזמינו אותי לפגוש אותם בבית קפה ללא גלוטן ועם המון אופציות טבעוניות. כרכם עשתה לי "סיור" בפנים ויש שם כל כך הרבה אופציות שלא ידעתי איך לבחור. אני רגיל בתור טבעוני שיש לי מעט אופציות יחסית ולבחור מביניהן זה די קל, ופתאום לבחור מבין עשרות רבות של אופציות זה לא פשוט! כרכם סיפרה שהמקום נהיה must בכל פעם שהמשפחה שלה מגיעה לכאן ואני מבין עכשיו למה.
לקחתי את המנה שהכי תפסה לי את העין - עוגת פיסטוק עם פטל. מומלץ מאוד, היה מצויין!
ניצלתי את זה שהם טסים לארץ בקרוב ושלחתי איתם ספרים חזרה הביתה שכבר קראתי. כרכם התלהבה מהספרים אז אמרתי לה שאם היא לא מספיקה לקרוא עד הטיסה שלהם ארצה, שתחזיר כבר בעתיד, לא דחוף לנו. לה יותר קשה להשיג ספרים בעברית בפרנקפורט מאשר ההורים שלי בארץ..
לקחתי עוד קצת שלל מבית הקפה לדירה, וראיתי שאור ואופיר הצליחו לתפעל את הMiBox. אני לא מצאתי את השלט כל התקופה ותהיתי איך הם מתפעלים בלי השלט. מתברר שהם הביאו אותו עכשיו מהארץ, אחרי שבמקור הם הביאו רק את הקופסא בלי השלט וכל פעם כדי להדליק הם ניתקו וחיברו לחשמל ושלטו בו עם מקלדת.
סיפרתי להם על החוויות שלי מהעיר ועם וויסקי, הם סיפרו על החתונה של אח שלו ואיך זה לחזור לארץ, מסתבר שממש חם ופחות כיף..
תגובות
הוסף רשומת תגובה