הגעה לברצלונה
את הטיסה לברצלונה ואת הימים הראשונים סגרתי יום לפני שהתחילה המלחמה, ואני לא יודע אם הייתי בוחר לטוס אם הייתי יודע. חברה מהבית בשם רוני בברצלונה בימים הקרובים (עם עוד חברה שלה), אז לפחות יהיה לי מישהו להיות איתו בערבים ולהרגיש קצת פחות לבד בימים האלו.
גם היום עבדתי כמה שעות באותו מתחם חמוד של סלינה, שככה הוא נראה מבחוץ -
בזמן שאני עומד בתור לצ'ק-אין למסור את המוצ'ילה שלי, כותבת לי הודעה המפקדת שלי מהצבא "יש לך כמה דקות?" וידעתי שזה הולך להיות מן הסתם קשור למלחמה ולצבא. עניתי לה "אני עוד דקה מוסר את המוצ'ילה, לעשות את זה או לבטל את הטיסה?" והיא ענתה שאמסור ואתקשר אליה. לא נקראתי למילואים בסוף, אבל הסיטואציה והתזמון שלה שעשעו אותי כי זה משהו שיכול לקרות רק לישראלים.
שדה התעופה חמוד מאוד ויש בו שני דברים שאהבתי - משחקי ארקייד וכסאות ים למנוחה
הגעתי לברצלונה מאוחר יחסית, ושאלתי את רוני איך הן הגיעו משדה התעופה למרכז העיר והיא אמרה שהן ניסו להבין איך להגיע במשך איזה חצי שעה ואחרי שהתייאשו הן לקחו מונית. זה היה נשמע לי מעט תמוהה אבל אם הן הסתבכו אז אלך לinfo לשאול. הבעיה שלא מצאתי שום info בשדה התעופה. בגוגל maps ההמלצה הייתה לקחת אוטובוס אקספרס ואז מטרו. כמה מסובך זה יכול להיות? היה שילוט של מלא סימנים של תחבורה ציבורית, משהו כמו 7 סמלים של אוטובוסים, רכבות, מטרו, מונית ועוד דברים שלא זיהיתי והלכתי בעקבות זה. בשלב מסוים זה נהיה שילוט רק למטרו אז הסתובבתי לחפש איפה זה התחלף וחזרתי שוב למקום עם שבעת הסמלים ביחד, הלכתי איתו ושוב הגעתי עד למקום שיש רק מטרו. התחלתי להבין למה הן החליטו לקחת מונית. לא נשברתי ואני אוהב אתגרים כאלו אז החלטתי לחפש באינטרנט How to get from barcelona airport to the gothic quarter ומצאתי מדריך עם תמונות! במדריך נטען שהשילוט גרוע ולכן הוא צילם בדיוק באילו נקודות צריך לפנות ובאילו דלתות לעבור. עקבתי אחריו בהצלחה ולקחתי את האוטובוס אקספרס שהוביל אותי אל Plaça d'Espanya שזו אחת הכיכרות המרכזיות של העיר (הם מאוד לא יצירתיים בשמות שלהם של הכיכרות, מלבד Espanya יש להם גם Catalunya) והיא מרהיבה ביופיה. כל המבנים מסביב פשוט ממש ממש יפים.
מצטער על האיכות הירודה של התמונה, ככה יצא
יצאתי מהמטרו ברחוב La Rambla המפורסם ועמוס התיירים, והלכתי כמה דקות בתוך הרחובות הצרים של הרובע הגותי אז שמצאתי את המלון שלי שהתחבא טוב טוב באיזו פינה. העובד בקבלה היה נחמד מאוד וקיבלתי את חדר מספר 007. החדר נמצא בתוך רחבה קטנה ויפה שמוקפת בבניין של המלון.
אחרי כמה דקות של התארגנות, רציתי ללכת ל Dan's Hot Dog. לפני שהתחלתי את הטיול באירופה, חברי הטוב טל מימון נתן לי כרטיסיית ניקוב של מקום שמוכר נקניקיות בברצלונה ואמר "אם אתה שם, תמסור לדן דש ממני. הוא בחור מדהים, אתה תאהב אותו". שמרתי את הכרטיסייה איתי כבר שלושה חודשים ואשמח סוף סוף ללכת למקום. ראיתי שהוא במרחק של כמה דקות הליכה ממני וכשהגעתי להפתעתי הוא היה סגור למרות שלפי גוגל הוא פתוח והשעה הייתה שמונה וחצי בערב.
שלחתי את התמונה למימון, הלכתי למסעדה צמחונית/טבעונית שנמצאת כמה דקות הליכה מהמלון לצד השני בדיוק שהייתה בינונית מקסימום. כשסיימתי את הארוחה ראיתי שמימון שלח לי צילום מסך שהוא שלח לדן את התמונה שהמקום סגור ודן שלח לו "Im open. Look" (השגיאה במקור) וסלפי של דן. הלכתי לשם בחזרה והמקום היה פתוח. אמרתי לדן שטל שלח אותי (ניחשתי שהוא מכיר אותו בשם הזה) והוא אמר "אהה אתה החבר שלו? בוא בוא כנס". דיברנו קצת והוא סיפר שיש לו משפחה מבת ים. הם כרגע בדיוק לא בארץ והם לא יחזרו עד שיירגע המצב. הוא התעניין במה שקורה ושאל אם אני והמשפחה בסדר. הוא הכין לי נקניקייה טבעונית לא כל כך טעימה שעלתה 7 יורו למרות שלדעתי היא אמורה לעלות ככה בשקלים. בשלב מסוים הוא אמר "אני חייב קפה, יש מצב אתה שומר לי על המקום" והייתי מופתע שהוא ככה סומך על בן אדם שהוא מכיר רבע שעה, אבל מצד שני איזו עוד ברירה הייתה לו? הגיעו שני מסוממים שמדברים צרפתית והוא דיבר איתם בצרפתית ואמר לי בעברית "הם משוגעים אלו אה?". הוא דובר אנגלית, צרפתית, ספרדית ועברית קצת. בן אדם נחמד אבל למען האמת לא התהלבתי מהמקום וממנו כמו מימון. הוא לא ניקב לי את הכרטיסייה :(
תגובות
הוסף רשומת תגובה