Montserrat
אתמול עינב הציעה שנלך לטייל בהר Montserrat שנמצא קרוב לברצלונה ושהיא זוכרת אותו לטובה מטיול שהיא עשתה פה לפני מעל עשור. יש רכבת פעם בשעה וקבענו תנטטיבית שנתפוס את הרכבת של 10:36, ובגלל שקניית הכרטיסים מסובכת ואנחנו לא רוצים לפספס, נפגש כמה דקות לפני עשר ליד המכונות בתחנה (לי זה נשמע מלא זמן מראש, אבל בסדר).
רוני אמרה לי אתמול "תתכונן ליום מאוד איטי" והבנתי שהיא מתכוונת שהלו"ז יהיה המלצה בלבד ובבוקר אחרי שהתארגנתי כתבתי לה "אז מתי נפגש" והיא ענתה "שעה אחרי, אולי שעתיים" כי הן הולכות לאכול ארוחת בוקר. יצאתי להסתובב קצת ברחובות וב11:30 כבר היה לי משעמם והתחלתי את דרכי אל התחנה המרכזית שממנה יש את הרכבת אל ההר. נכנסתי לתחנה ליד המלון, העברתי את הכרטיס שלי והיה רק רציף אחד לכיוון השני ממה שאני צריך. לא מצאתי שום דרך לעבור לרציף מעבר לרכבת מלבד לצאת מהתחנה ולהכנס בצד השני שוב. יצאתי, נכנסתי בצד השני, אבל הכרטיסייה של ה10 נסיעות שלי לא התקבלה. אני מנחש שהייתה להם בעיה עם זה שאני מנסה להכנס פעמיים "באותו מקום" אבל הם לא חשבו על זה שיש תיירים מבולבלים. לא היה אף אחד לדבר איתו אז נאצלתי לקנות כרטיס חדש במחיר של 2.5 יורו ואני חושב שכבר הכרטיסיה של ה10 נסיעות לא תשתלם לי. והגעתי בסביבות 11:45 וראיתי את רוני ועינב מסתבכות עם מכונת הכרטיסים. זה באמת היה מסובך ברמות ועובדת של המקום עזרה לנו לקנות כרטיס משולב לרכבת הלוך וחזור, רכבל הלוך וחזור, נסיעות ברכבת הקטנה בתוך ההר באופן חופשי, ונסיעה חזור בתוך המטרו בברצלונה. סופית הכרטיסיה שלי הייתה בזבוז. השעה הייתה 11:56 וראינו שבדיוק יש רכבת להר שיוצאת, למרות שזכרתי שיש רק פעם בשעה בדקה ה36. התמהמנו אם זה הגיוני והיא כבר יצאה. בדקתי באינטנרט ויש בשעות העומס גם ב56. נאלץ לחכות עד 12:36 שזה היה התכנון "המקורי" שלנו.
בדרך דיברנו הרבה על המלחמה ועל המצב בארץ. יש לנו דעות מאוד שונות על המצב ואיך המדינה תהיה שונה אחרי, למה זה קרה ומה עושים, אבל כל השיח היה נחמד ומעניין ולא תוקפי בשום צורה.
אתמול החלטתי שאני מאריך את השהות שלי במלון עד יום שלישי, והלכתי לקבלה לשאול אותם אם זה אפשרי וכמה זה יעלה והציעו לי מחיר שנשמע לי גבוה מדי ומצאתי בbooking מחיר זול יותר. הראתי לעובד שם והוא אמר "אז תזמין מבוקינג". אמרתי לו שחבל למלון כי בוקינג ייקחו להם אחוזים ושפשוט ייתן לי את אותו מחיר ונסגור בינינו אבל הוא לא יכול לעשות את זה. סגרתי דרך בוקינג ווידאתי איתו שאני אשאר באותו חדר. הוא אמר שכן, ודאי, אני לא צריך לדאוג מזה. במהלך הנסיעה ברכבת ראיתי הודעה בבוקינג מהמלון שאומר "בבקשה תפנה את החדר עד השעה 12. אתה צריך לעבור חדר ואנחנו צריכים את החדר שלך עד השעה 13". היו שתי בעיות בהודעה הזו, הראשונה והחשובה זה שאמרו לי אתמול שאני לא צריך לעבור, והבעיה השניה שכבר עברה השעה אחת בצהריים כשהם שלחו את ההודעה. עניתי להם שאמרו לי אתמול שלא צריך ושבכל מקרה אני לא בעיר עד הערב. לא ענו לי ואחרי התלבטות אם אעבור בקבלה כשאחזור בערב או אלך ישר לחדר, החלטתי שאלך ישר לחדר ויהיה מה שיהיה.
בכל מקרה, הרכבת הגיעה אל התחנה שממנה לוקחים את הרכבל למעלה. יש רק שני קרונות שפועלים שם, אחד על כל כבל, והם הולכים קדימה אחורה ככה שלא אפשרי מבחינתם להוסיף קרון נוסף בתשתית הקיימת, ונראה שגם לא מאוד אכפת להם לבזבז את הזמן של המטיילים. לדעתי ברוב הזמן רק קרון אחד עבד וחיכינו בערך ארבעים דקות כשהיו בערך חמישים אנשים לפנינו כשהגענו. נסיעה ברכבל תמיד מרגשת אותי וגם הפעם זה היה יפה מאוד. יש רגעים תלולים מאוד שמגיעים קרוב במידה מפחידה לצוק.
הגענו למעלה והן רצו לעשות הפסקת קפה וסנדוויץ. מזכיר לכם שהתעכבנו שעתיים בבוקר כי הן הלכו לארוחת בוקר. בזמן שהן אכלו אני נשארתי להסתכל על הנוף ולתכנן לנו מה עושים פה על ההר כי יש המון מסלולים ואם אני לא אקח פיקוד על המשך היום הזה, לא יהיה הרבה להמשך היום הזה. בזמן שעמדתי והסתכלתי על הנוף ראיתי נקודת תצפית שנראית יפה מרחוק ונראה שממנה יש ראות רחבה על כל האזור. פתחתי אפליקצית מפות וניסיתי להבין איך מגיעים לשם ובשילוב עם קריאה קצרה באינטרנט מצאתי לנו מסלול של לקחת רכבת קטנה עוד יותר גבוה ומשם לעשות מסלול שמתחיל בעליה תלולה וקצרה וממשיך בירידה כל הדרך אל בית הקפה שהן אוכלות בו כרגע. משהו שייקח לנו בין שעה לשעתיים, תלוי בקצב ההליכה אז שיערתי ששעתיים. אם נראה שזה מאתגר לנו מדי, אפשר יחסית בהתחלה לחזור על עקבותינו, לקחת רכבת אחרת ולהגיע לנקודת תצפית קצת פחות שווה אבל מצריכה הליכה קלה בלבד.
הן זרמו על התכנון שלי ולקחנו רכבת קצרה שהיא לדעתי בזווית של 45 מעלות לפחות. נסיעה של בערך דקה וחצי, אבל מזל גדול שלא עשינו את זה ברגל כי זה תלול קיצוני. כבר מלמעלה הנוף יפה, והמשכנו ללכת במסלול שיוביל אותנו כל הדרך חזרה. מלבד כמה רגעים של חוסר אוויר בעליות, לא היה קושי לאף אחד והיה מסלול מצויין עם נופים יפים מאוד וראות די טובה כל הדרך. אני שמח על המסלול שעשינו ובכלל זה מקום יפה ששווה לבקר בו מי שמחפש קצת טבע ליד ברצלונה (לא לצפות לנופים עוצרי נשימה). אחרי שהייתי האחרי שחזרנו ונחנו קצת מול הנוף, התחלנו את המסע חזרה שהלך חלק.
כשירדנו מהרכבת התחנה המרכזית, רוני הלכה לקניון לחפש לקנות לפטופ כי היא החליטה להשאר עוד באירופה ולא לחזור לארץ בזמן המלחמה. אני ניצלתי את זה לנסות למצוא בקניון ראש למכשיר גילוח שלי (אני מחפש כבר מאז ליסבון) ואני לא יודע מה עינב עשתה. מצאתי חנות ענקית בשם fnac שיש בה מליון דברים, בעיקר אלקטרוניקה אבל גם מרצ'נדייס של חנונים (היה ממש כיף להסתובב שם). היה שם אזור שלם של מכשירי גילוח אבל לא מצאתי את חלק החילוף שרלוונטי אלי. שקלתי אפילו לקנות מכשיר חדש אבל לא היה אף אחד שהתאים לי. למוכרת לא היה מושג מה אני רוצה והיא אמרה שאין להם דבר כזה. נמשיך לחפש.
תגובות
הוסף רשומת תגובה