רומא ביום אחד

רומא לא נבנתה ביום אחד, אבל אפשר לטייל את כל רומא ביום אחד, או יותר נכון שאפשר לעשות "וי" על כל הדברים החשובים ברומא ביום אחד.

לפני כמה ימים יואב חברי הטוב אמר לי "אתה יכול לעשות את כל רומא גם בארבע שעות, כולל לאכול פסטה", ושלח לי איך עוברים בכל המקומות החשובים בעיר (מלבד הותיקן שנשמור לפעם הבאה) כולל במסעדה שבה מארק צוקרברג לא השאיר טיפ.

הבנתי שזה באמת אפשרי לעשות הכל ביום אחד, ואפילו יש לי זמן לעשות Walking Tour שעובר במירב המקומות החשובים ויסבירו לי קצת על המקום, אז נרשמתי לאחד בעשר בבוקר. הייתה לנו קבוצה ענקית של בערך חמישים אנשים והמדריכה אמרה "במקום שכל אחד יגיד איך קוראים לו ומאיפה הוא, שכל אחד יתפוס שני אנשים לידו שהוא לא מכיר ותדברו בדקה הקרובה". התחברתי עם קנדית שגרה באיטליה וזוג קולומביאנים והמדריכה אמרה "מעכשיו בכל עצירה, תוודאו שהbuddies שהכרתם עכשיו הגיעו". הקנדית ואני המשכנו להיות ביחד במהלך הסיור וגם היא ממש פרו ישראלית ואפילו הייתה לה טיסה לישראל שהתבטלה בגלל המלחמה, והיא מתכוונת לטוס שנה הבאה להגיע. המדריכה הייתה מצויינת ולמרות שהיינו חמישים אנשים הצלחנו לשמוע אותה טוב כי היא בחרה מקומות מצויינים לעצור בהם. היא גם הסבירה מצויין עם אנקדוטות מעניינות ונתנה הסברים טובים על כל ההיסטוריה של רומא ועל המקום. באמת מדריכה מצויינת. כשהגענו למזרקת Trevi המפורסמת, היא נתנה לנו 12 דקות להסתובב ובסופן לחזור לנקודת מפגש כלשהי. הקנדית ואני התפצלנו במזרקה ובזמן הייעודי חזרתי לנקודת המפגש. המדריכה ספרה ואמרה שחסר לנו מישהו ושכולם יסתכלו על הבאדיז שלהם. הקנדית לא הגיעה ולא מצאנו אותה במזרקה. עוד מישהי שנעלמה לי, כמו כולן.

המשכנו ללכת וניגש אלי מישהו ואמר בעברית "איפה הקנדית שדיברת איתה?". עניתי שאין לי מושג כי אנחנו לא מכירים, אבל מאיפה הוא ידע בכלל שאני ישראלי. הוא זיהה על המבטא אבל בעיקר בגלל שהוא צותת לנו ושמע אותי מדבר על ישראל וישר הבין שאני ישראלי. הוא כבר 28 שנים חי בפלורידה והתחתן שם עם אמריקאית יהודיה והמשכתי את הטיול ביחד איתם. שניהם מאוד מאוד נחמדים והדהים אותי כמה הם יכולים להרשות לעצמם לטוס ולטייל. הם טסים לאירופה לפחות 3 או 4 פעמים בשנה ולישראל כל שנה שנתיים. מעמד הביניים פלוס בארצות הברית מאפשר הרבה יותר מאשר המקביל הישראלי. 

אחרי הסיור המשכתי עם חברי הישראלים/אמריקאים יורם וליסה אל הרובע היהודי ואל הקולוסאום. הקולוסאום באמת ממש מרשים ומתישהו שווה להיות שם בפנים עם מדריך כי נראה שיש כמה שכבות של בניה שם והמון סיפורים על המקום שאני לא זכיתי לשמוע הפעם. לא נכנסנו פנימה כי לא היה לנו כוח לעמוד בתור לקנות כרטיסים אז נהננו מלהקיף את המקום. פלא עולם שני שלי, עוד חמישה בדרך.

אחרי שאכלנו פיצה, התפצלנו הם למלון ואני המשכתי למדרגות הספרדיות. בדרך ראיתי שכל רוכלי הרחוב שבבוקר מכרו משקפי שמש הוציאו עכשיו מטריות והבנתי שהולך לרדת גשם בקרוב. הגעתי למדרגות הספרדיות שזה לגמרי סתם מדרגות עם יחסי ציבור טובים ובדיוק התחיל לרדת גשם. מדהים כמה הרוכלים האלו מבינים.

בערב בזמן שנחתי בדירה, התחילו פיצוצים מהרחוב וכמו כל ישראלי בטראומה ישר חשבתי שיש פיגוע. אחרי כמה שניות הבנתי שמדובר בזיקוקים אז יצאתי למרפסת הקטנה שיש לי בחדר בתקווה לראות, אבל גיליתי שיש גשם, הגרביים שלי נרטבו ואין לי זווית לראות את הזיקוקים בכלל.

אחרי כמה דקות התאוששות מהאירוע ראיתי שיש מסעדה טבעונית שנחשבת ממש טובה בקרבת מקום והלכתי לשם במטרה לאכול פסטה כי היה לי חשק עז. הגעתי למסעדת Rifugio Romano שהיא די קטנה וחמודה, והסתכלתי על התפריט וגיליתי שיש להם בשר מודפס! 3d printed meat! הייתי בשוק כי לא ידעתי שיש את זה בשוק, ושאלתי את המלצר מה זה בדיוק והוא ניסה להסביר אבל האנגלית שלו לא מספיק עשירה בפרטים הטכניים ואני גם לא בטוח שהוא מכיר את כולם. המסעדה מאה אחוז טבעונית אז סמכתי עליהם מהבחינה הזאת והזמנתי. הגיעה מנה שלדעתי נראית ממש כמו בשר אמיתי, וגם המרקם היה מדויק להחריד, ברמת הסיבים. אותי זה אפילו קצת זעזע למען האמת אבל טעמתי וזה היה טעים מאוד. אני לא מאה אחוז זוכר מה הטעם של הבשר אבל זה היה די דומה לדעתי וכן הייתה לי הפרדה בראש שזה לא באמת בשר אז לא הפריע לי לאכול, למרות שמבחינת מרקם וטעם זה היה בשר. חוויה מעניינת מאוד ואני מת לדעת מה אוכל בשר היה חושב על המנה הזאת. אחר כך קראתי ומסתבר שזה פיילוט ממש ממש חדש עם מעט מאוד מסעדות באיטליה, והמנה הוצגה לראשונה לפני שבועיים. מחכה כבר שזה יגיע לארץ ועוד אנשים יזכו לנסות את זה. המחיר אגב הוא בערך 100 ש"ח למנה לא כל כך גדולה, משהו כמו 120-150 גרם לדעתי.

בדרך חזרה אכלתי גלידה ובכך סיימתי לאכול את שלושת המאכלים החשובים באיטליה - פסטה, פיצה וגלידה. אני מוכן לחזור ארצה.

Previous