יום ראשון בבולוניה
בולוניה שונה משאר הערים האיטלקיות שראיתי עד עכשיו. יש מבנים גדולים, רובם בצבעי אדום-כתום, המדרכות עוברות מתחת לבתים אז מרבית הדרך מוצלת והדרכים רחבות מאוד. עיר מאוד יפה בעיני וכיף להסתובב בה ולראות את הרחובות, על אף שהם דומים מאוד זה לזה.
קמתי בבוקר ובזמן שיריב עוד ישן הלכתי לסופר (לחצות את הכביש) קורנפלקס, חלב רגיל וחלב טבעוני. מצאתי גם משקה טבעוני עם 50 גרם חלבון אז כמובן שקניתי כי אני במחסור גדול פה. בכלל יש המון אופציות טבעוניות בבולוניה לעומת הערים הקודמות שהיינו בהן.
יש לנו בדירה שתי עמדות עבודה וזאת בנתיים הדירה שהיה לי הכי נוח לעבוד בה. אמנם האינטרנט לא הכי מהיר אבל הוא לפחות יציב מאוד אז מסתדרים. הצטברו לי בעבודה כמה משימות של "וידוא" אז יוצא שאת מרבית היום העברתי בלהסתכל על לוגים, לא הכי מרגש אבל גם את זה צריך לעשות.. מקווה ביום יומיים הקרובים לסיים את כל המשימות האלו ולקחת משימה חדשה שדורשת יותר פיתוח. בשלב מסוים העכבר שלי הפסיק לעבוד ושמתי לב שיש נורה אדומה קטנה שדולקת שמתריעה שאין סוללה. כשהגעתי לאורקה היה כתוב על העכבר שהבטריות יספיקו ל36 חודשים. הגעתי ביולי 20 והפסיקו לעבוד באוגוסט 23. הערכת זמנים מדהימה של Logitech!
בצהריים הלכנו לעשות קניות בסופר הגדול שיספיקו לנו להמשך השבוע ובצהריים הכנו לעצמנו אורז, סלט, וטופו בשבילי וחזה עוף בשביל יריב. אחרי כמעט שבועיים שאני אוכל רק פסטות, זה עשה לי ממש טוב לאכול סוף סוף אוכל שאני יותר רגיל לאכול.
העיר מאוד ריקה בגלל חופשת הקיץ של כל הסטונדטים וזה די מבאס. המון ברים שיריב זכר לטובה סגורים, אין הופעות (מאוד רציתי ללכת להופעת רוק פה), ובכלל קצת עיר רפאים. יש בחודש הזה כל יום סרט בכיכר המרכזית של העיר שמוקרן לכל הציבור. החלטנו ללכת לאכול ארוחת ערב ואחריה ללכת לנסות לראות הסרט. בדרך עברנו במקום שמוכר פסטה עם תור ענקי ולי זה הזכיר את הסופ נאצי מסיינפלד. אנשים נכנסים, מזמינים, עושים צעד ימינה, משלמים ומקבלים את האוכל שלהם. היו עשרות אנשים בתור וחיפשנו מקום אחר לאכול. בזמן שאני מחפש באינטרנט מסעדה חדשה, יוצאת עובדת של המקום ומכריזה שהם סוגרים את המטבח והיא לא יכולה להכניס את הלקוחות שמחכים. האישה שהייתה ראשונה כמעט בכתה..
הלכנו להמבורגריה בשם welldone burger, שיש להם כמה אופציות טבעוניות. לקחתי המבורגר עם "עוף טבעוני" ומעליו "ספגטי זוקיני". היה טעים מאוד ואולי אחזור לשם שוב בהמשך השבוע. את המיונז הטבעוני קיבלתי בתוך ופל גלידה.
נכתב שהסרט il gattopardo (תורגום לאנגלית לthe leopard, ולעברית בתור "הברדלס" למרות שלמיטב ידיעתי Leopard זה אומר נמר) יתחיל בשעה תשע ולכן הגענו בחמישה לתשע. בתשע ועשרה התחילו נאומים על הסרט ואיך יצרו אותו, הכל היה באיטלקית ונמנתי לאיזה חצי שעה עד שהסרט התחיל ברבע לעשר. סרט איטי מאוד שלא הצלחתי להבין ממנו הרבה ואחרי כ40 דקות ראינו שיש עוד מעל שעתיים לסרט אז ויתרנו והלכנו לשתות בירה במקום.
בדרך נתקלנו במישהי עם שמלת כלה שהיא והחברות שלה עשו איזו מסיבת רווקות והיו צריכות לעשות משימות ברחוב. ביקשו מאיתנו חתימה והלכו. איזו משימה מעפנה, ואני לא מבין למה הן לא זייפו חתימות.. כשהיינו בבר הגיע בחור עם שקית ענקית שמנסה למכור כל דבר בעולם, החל מתכשיטים ועד פנסים. שאלתי אותו אם יש לו במקרה סוללות כי שלי נגמרו והוא הוציא חבילה של ארבע סוללות שהוא כנראה סוחב איתו כבר כמה שנים והציע למכור לי בחמישה יורו שלטעמי זה מחיר גבוה מדי לארבע סוללות כשיש לי את הסיכון שהן אפילו לא יעבדו. סגרנו על שני יורו וכשחזרנו לדירה הסוללות עבדו מצויין :)
תגובות
הוסף רשומת תגובה