יום ראשון בדולומיטיים

עד כה עבדתי במהלך השהות שלי באירופה, ועכשיו מתחילה החופשה הראשונה שלי - חמישה ימים עם ההורים ועם תום אחי בדולומיטיים. סיום יפה לתקופה שלי באיטליה. משם אמשיך ללונדון לכשלושה שבועות.

יצא שהשעה שאני צריך לפגוש את משפחתי בשדה התעופה זאת אותה שעה שיריב צריך להגיע לשדה לקראת טיסתו ללונדון, אז נסענו ביחד מהדירה. יש סוג של רכבת מהתחנה המרכזית בבולוניה לשדה התעופה בשם Marconi Express. זה קרון אחד באורך חמישה מטרים שנוסע הלוך ושוב ונדחסים אליו בערך 20 30 אנשים שחווים נסיעה רועדת מאוד אבל יעילה. כשהגענו לשלט שמורה על נחיתות ימינה והמראות שמאלה נפרדנו לשלום וקבענו להפגש בלונדון ביום רביעי (אני מגיע בשלישי בלילה, הוא עוזב בחמישי בבוקר).

חיכיתי באזור של הנחיתות כרבע שעה ושניה אחרי שהמשפחה שלי הגיעה, הגיח לפתע יריב שחיפש מקום לפתוח את הלפטופ כי הוא סיים את הצ'ק אין ממש מהר. החלפנו עוד כמה מילים והלכנו לסוכנות רכב. היינו צריכים לבחור שני נהגים אז החלטנו על אבא שלי ועלי. אחרי כשעה שאבא שלי נהג בכבישים מהירים לכיוון הדולומיטיים, עצרנו בצד להחליף נהגים ולקחתי פיקוד על ההגה. לא נהגתי חודשים רבים ופעם אחרונה על ידני הייתה לפני יותר משמונה שנים בשיעורי הנהיגה, ככה שלהתחיל את הנסיעה בתאוצה מ0 ל130 קמ"ש ביציאה מתחנת דלק לא הייתה האופציה הכי קלה בשבילי.. אחרי כמה מעברי הילוכים גסים מאוד המשכתי לנסוע על הילוך חמישי והמטרה העיקרית שלי הייתה להעביר כמה שפחות הילוכים במהלך הנסיעה.

בגלל הסיאסטה שלהם המקום היחיד שמצאנו היה מסעדה הודית שהייתה די טעימה האמת. משם המשכנו עד למקום הלינה שלנו. מקום שהוא קצת מחוץ לדולומיטיים, על רכס הר שמצריך עליה די רצינית עם הרכב. קיבלה את פנינו אישה מוזרה מאוד מאוד בשם Irmi, שדוברת רק איטלקית וגרמנית וממש מעט אנגלית. בשילוב האנגלית שלה, האיטלקית שלי, הגרמנית של אמא שלי וגוגל טרנסלייט הצלחנו לעשות צ'ק אין. אמרנו לה שאני טבעוני ואם יש משהו בשבילי לארוחת בוקר והיא הצביעה על ארגז תפוחים ענק והתגאתה בזה שלבעלה יש מטע תפוחים. היא רצתה להראות לנו את חדר מספר 4 ופשוט פתחה אותו, בזמן שהיה תייר בחדר! היא יצאה בבושה ופתחה לנו את חדרים 5 ו12. בחדרים לא היו מגבות, סבונים (לא לידיים ולא למקלחת) או מקור קירור. ביקשנו והיא הביאה לנו מגבות, מאוורר, דאורדורנט רולר, שמפו גנוב מהמלון ליד, קרם גוף וקצף לאמבטיה (יש רק מקלחת). לא קיבלנו סבון.

עשינו סיבוב בעיירה הסמוכה בשם Tisemo. עיירה קטנה מאוד ונוצרית מאוד. חוץ מברזיה, שלוש מסעדות, כנסיה ובית קברות (ממש יפה), אין כלום. נכנסנו לאחת המסעדות שאירמי בעלת המלון המליצה לנו עליה. גם שם דוברים בעיקר גרמנית ואיטלקית. אכלנו פסטות טובות מאוד, תום לקח שניצל וינאי מצויין וקינוח שהוא שילוב של גלידה וחלווה בטעם פיסטוק שתום הגדיר "מדהים".

סקרן אותי למה האזור לא כל כך דומה לאיטליה שאני חוויתי עד עכשיו אז קראתי באינטרנט וגיליתי שכל האזור היה תחת שליטה של אוסטרוהונגריה עד סוף מלחמת העולם השניה, ובהתפרקות המדינה לאוסטריה ולהונגריה איכשהו השטח עבר בכלל לאיטליה. המקומיים האוסטרים דוברי הגרמנית למדו גם איטלקית אבל הם יותר אוסטרים מאיטלקים וכנראה שקצת גדול על כולם ללמוד שלוש שפות אז לא כולם יודעים אנגלית. בכל מקרה המקום נשאר יותר אוסטרי מאיטלקי מהרבה מובנים..

Next

Previous