יום אחרון בדולומיטים
זה היום האחרון שלנו בדולומיטיים והחלטנו לקום היום שעה יותר מאוחר אחרי היום הארוך והמתיש אתמול וכדי שכולם ירגישו טוב יותר. הם קמו בכוחות מחודשים אבל עדיין לא מאה אחוז, בעיקר נזלת ושיעולים ולמזלנו הכוחות חזרו וכאבי הראש הלכו.
בדרך ממקום הלינה שלנו למילאנו, יש את אגם גרדה המפורסם. התלבטנו איפה לעצור בו עד שתום הציע שנלך לאגם אחר, Lago di Tennio, שאמור להיות יוצא דופן. ראינו שהעיקוף לא גדול ונסענו אליו. יש ירידה של קצת יותר ממאה מדרגות ובסופן מגיעים לאגם עם הצבע הכחול-ירוק הכי יפה שראיתי בחיים שלי. המים היו קרים בדיוק במידה הנכונה והיינו שם כחצי שעה. לצערנו כבר היינו צריכים להמשיך לכיוון שדה התעופה כי היינו יכולים להשאר שם בכיף עוד חצי שעה שעה. מאוד מאוד שווה ביקור!!
עד האגם אבא שלי נהג, ומהאגם והלאה אני נהגתי. נסיעה לאורך אגם גרדה, באורך של כחמישים קילומטרים. על פניו נשמעת נסיעה מדהימה אבל בפועל רוב הנסיעה "לאורך האגם" היא בתוך מנהרות ומרבית הזמן לא רואים את האגם. ברגעים בין המנהרות ראינו את האגם והם מספרים שהוא היה יפה אבל אני התרכזתי מדי בנהיגה שעברה בין אור לחושך בכבישים די צרים ולא ראיתי יותר מדי ממנו מלבד עצירה אחת בדרך.
הרעב תפס אותנו והדבר היחיד שפתוח היה מקדונלדס (שוב, האיטלקים והסיאסטה שלהם). אולי זה שהם היחידים שפתוחים היה סימן מטרים לבאות. אמי ותום לקחו המבורגרים שונים, אבא שלי לקח המבורגר ללא גלוטן ואני הסתפקתי בצ'יפס. הצ'יפס היה בסדר אבל מנה קטנה שמביישת את המילה Large, ההמבורגרים של תום ואמא שלי היו בסדר יחסית אבל אבא שלי קיבל מנה שקשה אפילו להסתכל עליה. המבורגר עם גבינה שהגיע ארוז בתוך שקית, והיה קר לחלוטין. אמרתי להם שהמנה קרה והם לקחו אותה ואחרי איזה עשר דקות הביאו מנה חדשה. עשר דקות זה די הרבה זמן למקדונלדס ובעיקר כשהמנה ארוזה מראש ורק צריך לחמם אותה במיקרוגל. הגיעה מנה עוד יותר מגעילה מהקודמת, שהלחמניה שלה הרוסה לחלוטין משילוב של חימום יתר במיקרו וגבינה צהובה שנדבקה לכל מקום וכנראה קצת לשקית. אחרי ביס אחד פשוט ברחנו מהמקום כי היה כל כך גרוע. צליאקים - לא לאכול במקדונלדס איטליה.
בשדה התעופה אכלנו במסעדה יפנית מצויינת שהופתענו שיש רמה כל כך גבוהה בתוך שדה תעופה. היו להם המון אופציות טבעוניות וללא גלוטן ויצאנו מרוצים מאוד.
נפרדנו לשלום, אני ללונדון והם חזרה לישראל. יש לנו המון מחשבות על איך צריך לטייל בדולומיטיים, אבל כולנו הסכמנו שנהננו מאוד אחד עם השני, שהנופים מדהימים ביופיים ושהנסיעות ארוכות מדי.
תגובות
הוסף רשומת תגובה