עוד מחלות

אחרי שלושה ימים של בעיות בבטן, התחלתי להרגיש קצת יותר טוב והרשתי לעצמי בערב להסתובב קצת ברחובות העיר. ראיתי מקום קטן וחמוד שמוכר אלכוהול וסימנתי למוכרת/מלצרית שאני אחד והיא סימנה לי לשבת. ציפיתי לקבל תפריט אבל קיבלתי בירה כי היא הבינה מזה שסימנתי "אחת" שאני רוצה בירה אחת. התקשרתי למשפחה כי לא דיברנו הרבה ועשינו שיחת ועידה להתעדכן קצת. נשמע שהמצב בארץ לא מזהיר, אבל גם פחות נוראי מההתחלה, כי אין עוד חדשות נוראיות ברמה הלאומית שאנחנו מקבלים (כמובן שמי שכל הרוג זה עולם ומלואו וקרוביו שאיבדו אותו, עולמם חרב עליהם. אבל מבחינה לאומית, הבשורות פחות קשות למזלנו), ובעיקר יש תסכול על תפקוד המדינה ואיך מתקדמים מפה. החלטתי להמשיך לשהות פה לפחות עוד שבועיים כי הרבה יותר רגוע כאן ואני יכול להתרחק מהתופת שפוקדת את המדינה. כל עוד לא צריך אותי (מילואים או לקחת את שושה), אין לי בנתיים סיבה לחזור. 

אחר כך ביקשתי גם פינה קולדה כי ראיתי שהבר פרסם בענק שהם מוכרים את זה, והמוכרת הייתה מופתעת שמישהו מזמין את זה, וישר רצה להכין והשקיעה בזה המון. כשהיא הגישה לי היא חיכתה לידי ואמרה "תטעם, אני רוצה לדעת אם זה הצליח" וחששתי שזאת הפעם הראשונה בחיים שאני מכינה את זה. האמת שהיה די טעים :)

בסוף באתי לשלם והמכונה של קריאת כרטיס האשראי לא עבדה. היה עלי רק טלפון ואפילו לא כרטיס אשראי ככה שלא יכולתי להוציא מזומנים. נתתי הזדמנות למכונה לחזור לעבוד אבל זה היה חסר סיכוי והיו בפני שלוש אפשרויות: לחכות שהמכשיר באורח נס יחזור לעבוד, לברוח בלי לשלם או ללכת לדירה להביא מזומן ולחזור, הליכה של 8 דקות לכל כיוון. הלכתי על האפשרות השלישית, וכשהגעתי לדירה לא הצלחתי לפתוח את השער החיצוני (של הבניין). אחרי כמה דקות של נסיונות הבנתי שהבעיה היא לא בי, אלא ביחסים בין המפתח לשער. כתבתי לבעלת הדירה שאני תקוע בחוץ והיא אמרה שזה קורה לפעמים ופתחה לי מרחוק את השער. לקחתי איתי את הארנק וחזרתי לשלם. היא הייתה בטוחה שכבר ברחתי לה כי אמרתי לה שאחזור תוך עשרים דקות ועברו כמעט ארבעים. המכונה עדיין לא עבדה, אז מזל שבחרתי באפשרות של ללכת להביא מזומנים. 

חזרתי לדירה ולמזלי השער היה פתוח. התחילו לי כאבים קלים בשן הבינה, משהו שקורה לי אחת לכמה חודשים ולרוב זה עובר תוך יום יומיים אז לא לקחתי את זה ברצינות מדי. לא היה לי מה לעשות אז דפדפתי בכל ערוצי הטלוויזיה בתקווה למצוא משהו מעניין. ראיתי שיש תכנית בשם Paul McCartney Live at Glastonbury! בערוץ הייתה בכלל הופעה של Kiss אז ניחשתי שהם המופע חימום שלו. חיכיתי שההופעה שלהם תגמר ואראה את פול מקרטני, אבל אחריהם שידרו הופעה של אריק קלפטון. ואחריו היה מיק ג'אגר. את פול מקרטני כבר לא אראה הערב..

רציתי לעשות הליכה על הטיילת אבל פחדתי שלא אצליח שוב עם המפתח ואאלץ להעיר את בעלת הדירה בלילה במקרה הטוב, ולהשאר תקוע בחוץ במקרה הרע שהיא לא תענה לי. כתבתי לה את זה והיא שלחה את בעלה שתוך חצי שעה הגיע עם מפתח חדש שגם עבד חצי כוח. הוא אמר שהשער דפוק וזה לא משנה איזה מפתח נשתמש. הוא הגדיר את האינטרקום ככה שייפתח ברגע שמצלצלים אליו, אז יש לי דרך להכנס בלי המפתח בכלל :)

הודתי לו מאוד שהוא הגיע בהתראה כל כך קצרה, ויצאתי ללכת על הטיילת. במקור תכננתי גם לאכול משהו באיזו מסעדה אחרי שלא אכלתי כבר כמה ימים בגלל הבעיות בבקטן, אבל הכאבים בשן החמירו והיה לי קשה לפתוח את הפה ככה שמצאתי את עצמי אוכל גלידה שהייתה טעימה בטעימות אבל ברגע האמת אכזבה קצת.

Next

Previous