גלעד עובד מאירופה

רומא לא נבנתה ביום אחד, אבל אפשר לטייל את כל רומא ביום אחד, או יותר נכון שאפשר לעשות "וי" על כל הדברים החשובים ברומא ביום אחד. לפני כמה ימים יואב חברי הטוב אמר לי "אתה יכול לעשות את כל רומא גם בארבע שעות, כולל לאכול פסטה", ושלח לי איך עוברים בכל המקומות החשובים בעיר (מלבד הותיקן שנשמור לפעם הבאה) כולל במסעדה שבה מארק צוקרברג לא השאיר טיפ. הבנתי שזה באמת אפשרי לעשות הכל ביום אחד, ואפילו יש לי זמן לעשות Walking Tour שעובר במירב המקומות החשובים ויסבירו לי קצת על המקום, אז נרשמתי לאחד בעשר בבוקר. הייתה לנו קבוצה ענקית של בערך חמישים אנשים והמדריכה אמרה "במקום שכל אחד יגיד איך קוראים לו ומאיפה הוא, שכל אחד יתפוס שני אנשים לידו שהוא לא מכיר ותדברו בדקה הקרובה". התחברתי עם קנדית שגרה באיטליה וזוג קולומביאנים והמדריכה אמרה "מעכשיו בכל עצירה, תוודאו שהbuddies שהכרתם עכשיו הגיעו". הקנדית ואני המשכנו להיות ביחד במהלך הסיור וגם היא ממש פרו ישראלית ואפילו הייתה לה טיסה לישראל שהתבטלה בגלל המלחמה, והיא מתכוונת לטוס שנה הבאה להגיע. המדריכה הייתה מצויינת ולמרות ...

הדרך חזרה ארצה מתחילה בטיסה אל העיר קלן בגרמניה ומשם אל רומא לשני לילות והביתה. בין הטיסות בעיר קלן יש 50 דקות, ושניה אחרי שקניתי את הכרטיסים קיבלתי הודעה שיש עיכוב של 22 דקות בטיסה הראשונה, משמע יש לי רק 28 דקות בתוך שדה התעופה שזה גבולי מאוד. הייתי קצת לחוץ מהסיפור אבל בגלל שקניתי את הכרטיסים באותה הזמנה דרך אותה חברת תעופה, הם כבר יידאגו להביא אותי לרומא אם משהו ישתבש. כשמסרתי את המזוודה וקיבלתי את הboarding passes, ראיתי שהגייט נסגר בטיסת המשך רבע שעה לפני ההמראה, משמע יש לי 13 דקות בשדה התעופה וזה באמת לא מספיק. שאלתי את הבחור בצ'ק אין בתמימות "יש לי מספיק זמן שם בשדה התעופה נכון? פשוט ראיתי שיש איזה עיכוב" והוא אמר שהוא לא רואה שיש עיכוב ושהזמן באמת גבולי ואני חייב להיות מהיר שם. אמרתי לו שזה לא תלוי בי אלא בטיסה והוא פשוט אמר "תשתדל לא לאחר לטיסת המשך". התבאסתי על התשובה שלו ושהוא לא מרגיע ב"אם זה לא מספיק זמן, נדאג לך" אבל מבחינתי עשיתי את שלי ואין לי יותר שליטה בסיפור.. כשעליתי למטוס רציתי שהדיילים ידעו שיש לי קונ...

לאי גראן קנריה הגעתי לגמרי במקרה אחרי שהתייעצתי עם חברי השוויצרי ג'ואל. אחרי שהתחילה המלחמה אמרתי לו שאני מחפש מקום רגוע ושקט, עם מזג אוויר טוב ושאני יכול להתנתק קצת. בלי לחשוב פעמיים הוא אמר לי ללכת לגראן קנריה וקניתי כרטיס טיסה בלי לחשוב יותר מדי. ג'ואל צדק לגמרי, האי התאים לי בדיוק. למרות שיש באי כמעט מליון אנשים ובעיר המרכזית כמעט חצי מליון, האווירה ממש חמודה ומקומית עם אנשים מקסימים בכל מקום. יש קהילת נוודים חזקה שאפשר למצוא שותף לכל דבר שרק רוצים ואני ניצלתי את זה רבות. מזג האוויר באמת מושלם וכל דבר קרוב לים ככה שמצאתי את עצמי כמעט כל יום נמצא על הטיילת, על החוף או במים. האנשים פה רגועים ושמחים ואף אחד (חוץ מהבריטית/בלגית/הודית שפגשתי) לא ממהר לשום מקום.  גם השבוע הראשון שהרגשתי בו נוראי לא העכיר את החוויה. יש איים נוספים שלא זכיתי להיות בהם הפעם, אבל אני לגמרי מתכוון להגיע אליהם ביום מן הימים. יש איים שמתאימים יותר לספורט ימי, לחופים, לטבע, לresortים מפנקים או לגלישה. המקום שאני הייתי הכי טוב לנוודים דיגיטליים ובשבילי הוא היה מצויין. אני שמח מאוד שהגעתי לכאן ואני לא חושב...

חברים שפגשתי בקבוצת הטבעוניים של האי הציעו לצאת היום לטייל באי ונענתי לכך בחיוב, מה שאומר שאתמול היה יום העבודה האחרון שלי בטיול הזה, ומעכשיו אני רק בחופש עד שאני חוזר ארצה. נפגשתי בבוקר עם פרסטינה הבלגית/הודית שחיה בלונדון וטיס המרוקאית שחיה בלונדון ונסענו ביחד אל העיירה Teror שקרובה אל לאס פלמאס. בספרדית אין דאבל r וההנחה של שלושתנו שהכוונה היא באמת למילה טרור אבל לא הצלחתי למצוא באינטרנט מה מקור השם. בכל מקרה מדובר בעיירה ציורית וחמודה שהקשר בינה לבין טרור הוא אפסי לחלוטין. מהעיירה יצאנו לטיול קצר בטבע שלוקח כשעתיים. המסלול לא מסומן בשום צורה והסתמכנו על מדריך אינטרנטי שמצאתי שמסביר בפירוט יתר ובתמונות עם חצים את המסלול. הוא הסביר בצורה מדויקת כמעט לחלוטין והופתעתי ממש לטובה.  המסלול עצמו לא מרהיב ולא יפה מדי, אבל היה נחמד לצאת ולראות קצת טבע ולדבר עם אנשים נחמדים מאוד. בשניה שגיליתי שטיס במקור ממרוקו לא ידעתי איך היא תגיב לשמוע שאני מישראל, אבל היחסים בינינו היו מצויינים. לא דיברנו בכלל על המלחמה ועל "המצב" אבל כן דיברנו על זה שיש המון ישראלים שהגיעו ממרוקו, ושבשנים האחרו...

יש המון מסיבות האלווין באי, אבל לא התכוונתי ללכת לחגוג. לפני כמה ימים, ג'ורג'י הבריטית אמרה שיש דיבור על איזו יציאה היום בערב ואמרתי לה שאשמח למרות שאין לי תחפושת. היא נעלמה לכמה ימים והיום אמרה לי שהיא ממש חולה ושהיא לא יוצאת אבל אני יכול לדבר עם שניים שהיא קבעה איתם. לא התכוונתי לצאת למסיבה עם שני הזרים האלו, במיוחד שגם ככה לא כל כך התכוונתי לצאת למסיבה אלא אולי לאיזה בר שיש בו קצת תפאורה.  בכל מקרה אחר הצהריים היה מזג אוויר נעים והלכתי בנתיים לחוף הים שהפתיע בשקיעה מדהימה ושונה מהשבועות האחרונים אחרי שנחתי קצת על החוף בלי לעשות הרבה, חזרתי לדירה ושאלו בקבוצה של הטבעונים אם מישהו רוצה המבורגר. הצטרפתי והלכנו להמבורגריה עם אופציות טבעוניות והמון תפאורה של האלווין שלא מצטלמת טוב. היו בובות, שדים ומכשפות תלויים מהתקרה ועל הקירות, עכבישים ענקיים בכל מקום, דלועים (הרבים של דלעת) בצורות שונות. סיימתי היום לקחת את האנטיביוטיקה ותהיתי כמה זמן אחרי שמסיימים עדיין אסור לשתות. שאלתי בוואטסאפ המשפחתי מה הם יודעים והם אמרו שאין בכלל איסור לשתות בזמן אנטיביוטיקה אלא אם הרופא אמר שאסור. אמר...

בסביבות 12 בצהריים בזמן שאני עובד, אני שומע רעש חזק מאוד של מטוסים שטסים מאוד קרוב אלי. הסתכלתי מהחלון וגיליתי שיש מופע אווירובטיקה בחוץ. ניסיתי להסתכל מהחלון אבל לא ראיתי כל כך טוב אז החלטתי לנסות לראות מהגג של הבניין. אני בקומה שביעית מתוך שמונה אז עליתי קומה ואחריה היו עוד כמה מדרגות שהובילו אל עליית הגג. הדלת הייתה פתוחה והיו שני אנשים מבוגרים שגם עמדו על הגג והסתכלו על המופע.  היו במופע שתי חוליות, אחת של שלושה מטוסים והשניה של שני מטוסים והם עשו ביניהם כמה פעלולים שלטעמי פחות מרשימים מהפעלולים שיש לנו ביום העצמאות בארץ. זה היה די ארוך והשמש הרגה אותי אז הלכתי חזרה לדלת וגיליתי שהיא נעולה! אולי לא זכרתי טוב באיזו דלת נכנסתי ויש עוד דלת על הגג? עשיתי סיבוב שלם וזוג המבוגרים לא פה יותר ויש רק דלת אחת שהיא נעולה! דפקתי על הדלת מבחוץ באגרסיביות כמה דקות ולא היה עונה. אני הולך להצלות פה בשמש ואף אחד לא יידע. התקשרתי לבעל הדירה שלי תוך כדי שאני דופק על הדלת ובדיוק ברגע שהוא ענה, הגבר המבוגר שהיה איתי על הגג פותח. ניתקתי לבעל הדירה ב"הכל טוב", ובאתי לחזור לבניין אבל המבוגר השמן...

גם יום שבת לא הביא אותו הרפתקות, וגם אותו ניצלתי ללא לעשות כלום ולטייל קצת בעיר. הלכתי על הטיילת צפונה והאמת שהופתעתי לגלות כמה הנוף השתנה על פני חצי שעה של הליכה. את החלק הקרוב אלי הלכתי כבר כמה פעמים בשעות הערב, אבל ללכת בשעות האור זה קצת שונה. דבר ראשון, ראיתי פיסול בחול שהוא הרבה יותר מרשים באור שמש מאשר בתאורת רחוב. פסל מחול של קנטאורית שזאת החיה המיתולוגית של חצי סוס וחצי אדם. מדובר על ארבע הרגליים של הסוס, ובמקום הראש יש את החלק העליון של אדם, מהמותניים ומעלה. לחיה הזאת יש שש גפיים, ארבע של סוס וגם ידיים של אדם אז זה לא נכון להגיד שזה חצי סוס וחצי אדם כי יש פה חיה וחצי. זה אולי שלושה רבעים סוס ושלושה רבעים של אדם? או שהסוס תורם יותר חלקים כי זה כל הארבע גפיים לעומת האדם שתורם זוג גפיים וראש? השאלה אם הראש שווה יותר מזוג גפיים או פחות. גם חשבתי על מערכת העיכול שהיא כנראה מסובכת ולא הגיונית. קיצר בעל חיים לא הגיוני, אבל פיסול יפה על החול. צפונית יותר נתקלתי במחזה מדהים של גאות כל כך משמעותית שמציפה את כל החוף עד הטיילת. המים רדודים מאוד מאוד וזה גורם להשתקפות יפה ולמחזה של אנשים ש...

השבוע אני התורן של הצוות בעבודה, וזה אומר שאני צריך להיות בזמינות יחסית גבוהה ובזמן סביר מהלפטופ ומעבודה, ככה שאני לא יכול לצאת להרפתקאות יותר מדי. במהלך השבוע היו ימים יחסית עמוסים בעבודה ככה שלא עשיתי יותר מדי, וגם לא יכולתי לעשות עם כאבי השיניים והאנטיביוטיקה.  עברתי לדירה זולה יותר, קצת פחות טובה, ומעט רחוקה יותר מהים, ככה שבמקום להיות במרחק של 70 מטרים מהים אני בערך 100 מטרים מהים ואני יכול לראות אותו מהחדר :) האנטיביוטיקה ומשככי הכאבים שיפרו את מצבי מהר מאוד, ובשישי הרשתי לעצמי ללכת לים לנוח קצת. דאגתי לא להיות יותר מדי זמן רצוף בתוך המים ורחוק מהטלפון כדי שאשמע אם יחפשו אותי, וגם ככה בשעות שהלכתי הייתה גאות די חזקה שלא אפשרה להיות הרבה זמן במים כי הגלים היו גבוהים וחזקים. מתישהו היה גל ממש גבוה וארוך שהגיע עד האזור שאני ורבים נוספים ישבו בו על החוף וכולם התחילו להרים את כל הציוד שלהם כשהוא התקרב. למזלי הוא עצר במרחק סנטימטרים בודדים ממני. אני אומר למזלי כי התעצלתי להרים את הדברים מעבר לתיק ואמרתי לעצמי "מקסימום המגבת תרטב, זה גם ככה התפקיד שלה".  אתמול התוודעתי שאני צר...

היה לי לילה לא קל מבחינתי כאבי השיניים, ובגלל שזה מלווה אותי כבר חמישה ימים החלטתי ללכת לראות רופא שיניים כדי שייתן לי אנטיביוטיקה ומשככי כאבים. השתמשתי בקהילה ב slack וקיבלתי המלצה על רופא שיניים שגם דובר אנגלית. התקשרתי אליהם (מזל שעשיתי סים עם שיחות) וענתה לי מזכירה שלא ממש דוברת אנגלית. אמרתי לה שכואבת לי השן ואם יש להם תור להיום והיא ביקשה שאשלח לה מייל כי היא לא יודעת לדבר אנגלית. ניסיתי באנגלית הכי פשוטה וקלה שיש לי לשאול אם הם יענו על המייל היום כי זה דחוף. היא התייאשה והלכה לקרוא לרופא שדובר אנגלית שדיבר איתי ואמר לי להגיע עוד שעתיים.  הגעתי אחרי שעתיים וקיבלתי טופס שלא ידעתי למלא את רובו אז מילאתי את מה שיכולתי, ומקסימום אכשל במבחן ויחזירו לי. המזכירה ריחמה עלי ורק בדקה שכתוב השם שלי, תאריך לידה ומספר דרכון. אחרי כמה דקות נכנסתי לרופא שיניים שהסתכל ואמר "יש לך דלקת בשן בינה, אתן לך אנטיביוטיקה ומשככי כאבים". יש לו מצלמה קטנה שהוא יכול להראות לי את המצב של השיניים והוא הראה לי את הדלקת באזור, לא שהצלחתי להבחין במשהו, ואת האבנית שיש לי בשיניים הקדמיות, לטענתו באשמת הק...

אחרי עוד יום עבודה שלא היה בו שום דבר מיוחד, יצאתי בערב לעשות סיבוב על הטיילת. כאבי השיניים עוד המשיכו לי אז חיפשתי אם יש משהו קל ללעיסה ומצאתי מקום שמוכר אסאי, שזה פרי ברזילאי סגול שיש "מנה" שמכינים ממנו שהיא סוג של מחית של הפרי שדומה קצת לפרוזן יוגורט וקצת פירות או אגוזים אחרים. היה לי קשה מאוד לאכול את זה עם הכאבים בשן שכבר התפשט לכל הלסת ולשקדים. לפתוח את הפה מספיק כדי להכניס כפית היה כרוך בכאבים אז לא מאוד נהנתי מהאסאי למרות שהוא היה די טעים. בזמן שאני אוכל שמעתי מחוץ למקום מוזיקה בעוצמה גבוהה של כלי נשיפה ותופים והמוני אנשים הולכים אחריהם. באמצע הייתה במה על גלגלים שעליה פסל שנראה עם סממנים דתיים כלשהם. שאלתי את המוכרת מה זה והיא אמרה שהיא לא יודעת להסביר מה זה באנגלית, אבל זה משהו שקשור לכנסיה. אמרתי לעצמי שכשאסיים לאכול אראה אם הם עדיין קרובים ואסתכל מקרוב, ואחרי כמה דקות כשיצאתי כבר לא ראיתי אותם אבל המשכתי ללכת לכיוון שהם הלכו וללכת בעקבות המוזיקה והרעש.  דקה לתוך ההליכה שלי התחיל מופע זיקוקים שהתחיל קצת עלוב, זיקוק פה זיקוק שם, והמשיך למופע יפה ומרשים של המוני זיקו...

הבטן נרגעה לחלוטין, ואחרי יום של מנוחה לחלוטין הצטרפתי לקבוצה של נוודים שיוצאים לטייל. יש קהילת נוודים חזקה מאוד בLas Palmas שמתנהלת דרך אפליקציית ה Slack שזאת אפליקציית צ'אט שמשתמשים בה ברוב חברות הטק בימינו. היא נוחה מאוד להצטרף לארגון או קהילה מסוימת, ובפנים יש המון קבוצות (קוראים לזה channel) לפי סוגים, אז אפשר בקלות להיות רק בדברים שמעניינים אותך יותר. אני הצטרפתי למשל ל hiking, sports, drinks, vegan. בקבוצה של ה hiking מישהי כתבה שהיא יוצאת לטייל בשבת במקום שהוא מרחק שעה נסיעה באוטובוס מהעיר המרכזית ליד עיירה בשם Agaeta, ומי שרוצה להצטרף מוזמן. הרגשתי מספיק טוב מבחינת השן בשביל לטייל, אז ארגנתי תיק קטן עם מים וקצת נשנושים לדרך והלכתי לתחנת האוטובוס שבה עוד שניים מהקבוצה אמורים לעלות. גוגל maps הראה נקודה מסויימת של התחנה אבל לא הייתה שם תחנה בפועל ולמזלי ראיתי מישהי עם בגדי ספורט שהייתה נראית כמו מטיילת ושאלתי אותה אם היא מהקבוצה והיא ענתה בחיוב. חיכינו לקו 103 ואחרי שתי דקות הגיעה עוד מטיילת וחיכינו ביחד אחרי שראינו שהקו מופיע על אחת התחנות ברחוב. בשעה הייעודית הגיע קו 130 ו...

אחרי שלושה ימים של בעיות בבטן, התחלתי להרגיש קצת יותר טוב והרשתי לעצמי בערב להסתובב קצת ברחובות העיר. ראיתי מקום קטן וחמוד שמוכר אלכוהול וסימנתי למוכרת/מלצרית שאני אחד והיא סימנה לי לשבת. ציפיתי לקבל תפריט אבל קיבלתי בירה כי היא הבינה מזה שסימנתי "אחת" שאני רוצה בירה אחת. התקשרתי למשפחה כי לא דיברנו הרבה ועשינו שיחת ועידה להתעדכן קצת. נשמע שהמצב בארץ לא מזהיר, אבל גם פחות נוראי מההתחלה, כי אין עוד חדשות נוראיות ברמה הלאומית שאנחנו מקבלים (כמובן שמי שכל הרוג זה עולם ומלואו וקרוביו שאיבדו אותו, עולמם חרב עליהם. אבל מבחינה לאומית, הבשורות פחות קשות למזלנו), ובעיקר יש תסכול על תפקוד המדינה ואיך מתקדמים מפה. החלטתי להמשיך לשהות פה לפחות עוד שבועיים כי הרבה יותר רגוע כאן ואני יכול להתרחק מהתופת שפוקדת את המדינה. כל עוד לא צריך אותי (מילואים או לקחת את שושה), אין לי בנתיים סיבה לחזור.  אחר כך ביקשתי גם פינה קולדה כי ראיתי שהבר פרסם בענק שהם מוכרים את זה, והמוכרת הייתה מופתעת שמישהו מזמין את זה, וישר רצה להכין והשקיעה בזה המון. כשהיא הגישה לי היא חיכתה לידי ואמרה "תטעם, אני רוצה...

הבעיות בבטן המשיכו, ואת מרבית היום העברתי בין שולחן העבודה לשירותים. אומרים שבמקרים כאלו צריך לשתות הרבה מים כדי להחזיר לגוף את הנוזלים שהוא מאבד, אבל בפועל כל מה ששתיתי רצה לצאת החוצה אז פשוט הפסקתי לשתות בשלב מסוים כי יותר יעיל לשפוך את המים ישירות לביוב מאשר שזה יעבור דרכי. אחר הצהריים אחרי שלא שתיתי ולא אכלתי כמה שעון והבטן "נרגעה" באופן יחסי, הרשתי לעצמי לנסות ללכת לים להרגיש את המים. זה במרחק של דקה הליכה ממני אז שום דבר נוראי לא יהיה פה. דבר ראשון ששמים לב אליו בחוף זה שגם נשים מסתובבות ללא חלק עליון, מה שהקשה עלי לצלם את הנוף מבלי לגרום לאף אחד להרגיש לא בנוח שאני בכלל מוציא את המצלמה מהכיס. המים קצת קרירים אבל סה"כ נעימים. המים לא צלולים כמו שמדמיינים באיים המרוחקים אלא הוא די נראה כמו בארץ רק לא מלוכלך. בתוך המים החול תלול מאוד אז תוך פחות מעשרים מטרים כבר אי אפשר לעמוד. גם הרוח הייתה חזקה אז הגלים היו די גדולים ונשברו מאוד מהר. להיות בתוך המים זה די לא הכי כיף, אבל השמש נעימה ומומלץ מאוד לנוח על החוף.

חיפשתי מקום שקט ורגוע להיות בו עד שהמצב בארץ יהיה טוב יותר (או שיקראו לי למילואים), שאוכל בו לנוח ולא לעשות כלום. העדפתי למצוא מקום שגם יחסית זול ועם מזג אוויר טוב כדי שבכלל לא יהיו לי דאגות. התייעצתי עם חברי הנווד ג'ואל, אותו פגשתי בליסבון ביום הראשון שלי, והוא אמר לי על האי Gran Canaria באיים הקנאריים שעונה על כל הצרכים שלי ושיש שם מושבת נוודים דיגיטלים רצינית מאוד. אני סומך עליו מאוד וקניתי טיסה וסגרתי דירה לשבוע הראשון. הטיסה בשש בבוקר אז בסביבות שלוש נאלצתי כבר לצאת לשדה התעופה. המטרו לא עובד כל כך בלילה אז הלכתי ברגל עד לכיכר המרכזית ולקחתי קו לילה שהיה מפוצץ באנשים שרצו להגיע לשדה התעופה. כמו בנחיתות, גם בהמראות אין שום שילוט ושום הכוונה לאיפה ללכת ואחרי הרבה סיבובים מצאתי את אזור ה check in של Vueling. מרחוק ראיתי הרבה אנשים מתעסקים עם מכונות ומבולבלים, וכשהתקרבתי הבנתי למה. אין עובדים של חברת התעופה שם, הכל בהגשה עצמית. הולכים למכונה, מדפיסים boarding pass ומדבקה למזוודה, שמים אותה על המזוודה (או המוצ'ילה במקרה שלי), מניחים את המזוודה על המשקל, סורקים את המדבקה והתיק נ...