עבודה וג'נגה

קמתי יחסית מוקדם בבוקר בשביל לעבוד בשעות חופפות לשעון ישראל. קמתי בשעה שבע והתחלתי לעבוד בשעה שבע וחצי שזה תשע וחצי של ישראל. לא היה לי נעים להפריע בחדר, ומזלי מישהי קמה עוד לפני בשביל לתפוס רכבת לאנשהו אז לא הייתי היחיד שמנסה להמנע מלעשות רעש.

החלל המשותף בסלינה נחמד מאוד. יש בו סוגי "עמדות" שונים שאפשר לעבוד מהם, החל מהחצר על ספה, מהחצר על כסאות, בתוך המשרד על ספה, עם כיסאות עבודה ויש עמדות קטנות לעשות שיחות ולא להפריע. יש גם עמדת קפה, תה ועוגיות. לא הייתי הראשון להגיע לחלל העבודה ותוך כשעתיים היו בערך 50 אנשים שעבדו פה. יש אנשים שיש להם ממש עמדה קבועה עם מסך, מקלדת והכל. קיוויתי שבשלב מסוים מישהו יסגור את הלפטופ ויגיד "מישהו בא לאכול?" אבל נראה שהאנשים פה עובדים חרוצים מאוד ולי לא היה את האומץ, אז הלכתי לאכול בראנץ' לבדי במסעדה של ההוסטל. סוג של חביתת טופו והיה די טעים.

במהלך היום ראיתי פרצופים מוכרים מאתמול בערב שגם עובדים פה וקבענו לצאת בערב ביחד. בסופו של דבר יצאתי רק עם ג'ואל, הבחור השוויצרי ל"סיבוב בעיר" בלי מטרה מוגדרת. העיר יפה מאוד ועם זאת גם מבולגנת ומפותלת, אבל לא מלוכלך ברחוב וסה"כ די מזמין ללכת שם. השיפוע של הרחובות נע בין כמה מעלות בודדות, לעליות שיש מעלית מקבילה אליהן. אנחנו הלכנו ברגל כמעט שעה, עלינו וירדנו בין הסמטאות ודווקא לא היה לי קושי ברגליים בכלל. הגענו לנקודת תצפית מדהימה Miradouri da Graca שמביטה מערבה לכיוון השקיעה. נוף שהעין לא יודעת שובע. ג'ואל החליט לעשות לי בוק שלא מבייש אושיות רשת (בכמות, לא באיכות(

 היינו שם די הרבה זמן וחזרנו גם כן ברגל. לנו אישית לא הייתה בעיה עם ההליכות, אבל אנשים שמתקשים בעליות יצטרכו הרבה הפסקות בדרך או לקחת מוניות. 

בהוסטל ראיתי שיש פסנתר ישן מאוד ומוזנח, וניסיתי לראות אם אני זוכר משהו. כצפוי זה הפנסתר הכי פחות מכוון ועובד שנתקלתי בחיי. אולי זכרתי כמה וכמה קטעים אבל אני בעצמי לא יכולתי לזהות אותם ולהגיד אם הם היו נכונים או לא..

עלינו לגג בהוסטל וראינו שיש ג'נגה, המשחק עם ארונות עץ שכל אחד בתורו שולף חתיכה ומניח למעלה. אחרי קרב מתיש ידו של ג'ואל הייתה על העליונה והוא הציע לעשות תחרות מי יכול לבנות מגדל גבוה יותר. זאת נהייתה תחרות ארוכה ומצחיקה עם המון נפילות לכל אחד, ובסופו של דבר בדקנו באינטרנט מה שיא העולם - מעל מטר וחצי! שאבנו מהם השראה, איחדנו כוחות ובנינו מגדל יחסית גבוה אבל רחוק מאוד מאוד מהם. אנחנו מאשימים את הרצפה, השולחן והחלקים הלא חלקים.

Next

Previous