אסקפיזם מהמלחמה

המצב בארץ ממשיך להיות נורא, והזוועות ממשיכות להגיע. שומעים גם על כמה סיפורי גבורה על אנשים שהצילו את המשפחה שלהם, משפחות אחרות, אנשים מהמסיבה או אנשים מהקיבוצים. מדהים כמה תושיה הייתה לאנשים שחלקם שילמו בחייהם בשביל להגן על אחרים. הדהימו אותי כמה הסיפורים על שלושת האלופים לשער יאיר גולן, נועם תיבון וישראל זיו. שלושתם שמעו שיש מלחמה בדרום ופשוט עלו על מדים, לקחו נשק ונסעו דרומה. הם מעל גיל שישים כן? יאיר גולן נהיה בשלב מסוים "המחלץ" אחרי ששמע על אנשים שמסתתרים במחבוא ומחכים לחילוץ ופשוט נסע לחלץ אותם. הסיסמה שלו הייתה "תנו לי נ.צ ואני מחזיר לכם את הילד", וכך היה. נועם תיבון שמע שבנו ונכדיו תקועים בביתם מוקפים במחבלים אז הוא נסע לשם עם צוות של לוחמים (לא ברור לי עדיין איפה הוא אסף אותם), חיסל את המחבלים והסיע את המשפחה שלו לביתו במרכז הארץ. אני בטוח שיש עוד המון סיפורים שנשמע עליהם עם הזמן.

הודיעו לנו בחברה שהיום כל אחד ייקח את הזמן לעצמו. להיות עם המשפחה שלו ולעשות מה שהוא מוצא לנכון. סיפורים והזוועות היו לי קשים מאוד, והחלטתי לנסות ללכת ל walking tour בתקווה קצת להתנתק מהטלפון ואולי לקבל שעתיים של בריחה מהמציאות הקשה. הלכתי לסיור כללי של העיר עם מדריך מצויין בשם אנדרה, שזכר את השמות של כולנו אחרי סיבוב שמות אחד. הוא היה נלהב מאוד וסיפר המון דברים מרתקים, ובאמת הצלחתי ולו במעט להתנתק מהמצב בארץ. משהו מעניין שהוא סיפר זה שמרבית פורטו נחשבת לאתר בשימור של אונסקו, מה שאומר שיש הגבלות חמורות מאוד על הבניה שם וזה גורם לאלתורים מעניינים. בין היתר, הסניף של מקדונלדס היה חייב לשמור על הנוף של העיר מה שהופך אותו להיות סניף המקדונלדס "היפה בעולם". בשלב מסוים פנו אלי שני קנדים שיש להם משפחה בארץ ושאלו אותי מה שלומי, והרגשתי מזה מאוד. התחברנו קצת ואחרי הסיור הלכנו לאכול ביחד.

במהלך הסיור המדריך כל הזמן אמר שהוא עושה סיור נוסף "משלים" של העיר העתיקה אחר הצהריים ושנבוא. ניצלתי את זה שהייתי חייב עוד אסקפיזם והלכתי גם לסיור השני. אני היחיד מהקבוצה שהגיע גם אליו. זה לא באמת שהייתי מנותק מהמצב בארץ, וכמעט בכל הזדמנות של שקט הוצאתי את הטלפון להתעדכן, אבל גם המעט שבו לא הייתי בטלפון היה שווה את זה. הסיור השני היה יותר אותנטי וכלל חלקים פחות מוכרים של העיר. עיר מקסימה ממש ובזמנים אחרים בחיים כנראה הייתי נהנה ממנו מאוד מאוד. אחרי שנגמר הסיור הלכנו לשתות בירה כמה אנשים מהסיור וגם שם המשכתי עם ההסברה שלי על המצב. גם פה היו אנשים שאמרו שהם "לא רוצים לקחת צד פוליטי" וניסיתי להסביר להם שאין פה שום פוליטיקה אלא מלחמה בטרור. מרבית האנשים הסכימו איתי, ומי שלא הסכים איתי פשוט התעלם ולא היו שום "עימותים". בסה"כ כרגע גרמניה, אוסטרליה, פורטוגל, ברזיל, צ'ילה ודרום אפריקה לטובתנו.

המדריך המליץ לנו ללכת לראות את השקיעה מנקודת תצפית בצד השני של הנהר, ושמתי לב במהלך השתיה שלנו שעוד רבע שעה יש שקיעה אז עזבתי הכל ופצחתי בהליכה מהירה בגשר ועליתי לפסגת הגבעה. הנוף משם מהמם. הייתה גם להקה שניגנו שירים של רד הוט צ'ילי פפרס במשך שעה. הם התחילו די בינוני ונהיו ממש טובים לקראת הסוף. אחרי שנגמרה ההופעה הלכתי לדבר איתם ומסתבר שזאת ההופעה הראשונה שלהם. זה מסביר למה הם לא היו טובים בהתחלה, אבל זה מדהים שהם היו די טובים לקראת הסוף. השארתי להם טיפ נחמד, הודתי בלב על זה שלמשך שעה הצלחתי להתרחק מהמלחמה בארץ (לא באמת, הראש שלי היה בארץ, אבל לפחות לא הייתי אובססיבי לטלפון) וחזרתי לחדר להמשיך לעקוב אחרי המצב.

Next

Previous