אנגלים ליום אחד

היום סוף סוף הגיעו גם הבריטים למשרדים של החברה. מראש כשהודעתי להם שאני מגיע ללונדון (באותו זמן עוד לא ידעתי שיונתן מגיע) ושאלתי מי מתכוון להגיע למשרד, הם אמרו שאולי בשבוע השלישי שלי הם יגיעו ועשו סקר לראות באיזה יום הכי הרבה יכולים להגיע, ונקווה שזה יום חמישי האחרון שלי בעיר. רובם המוחלט גרים כל כך רחוק שהם חוגגים את זה שכולם מגיעים והולכים למסעדה. מלבד שניים שגרים במרכז העיר, האחרים גרים בפרברי לונדון במקרה הטוב, ובקארדיף במקרה הגרוע (זה בכלל בווילס). 

היה נחמד מאוד לפגוש את כולם שהיו נחמדים מאוד. את חלקם פגשתי כבר בטיול החברה לג'מייקה או כשהם הגיעו לארץ לכמה ימים ואת חלקם פגשתי לראשונה. לא היה מספיק מקום במשרד לכולם אז לקחנו חדר ישיבות וחלקנו עבדנו משם. הם ניצלו את זה שאני נמצא שם בשביל לסגור הרבה "שאלות מסדרון", שזה הכינוי לשאלות קצרות שאם אתה שואל מישהו פנים אל פנים זה לוקח שניה, אבל אם אתה שולח לו הודעה זה עלול להתעכב המון זמן. הצוות שלי במגע עם המון צוותים אחרים בפיתוח ובאמת שמתי לב שעם הצוותים בלונדון קצת פחות למרות שאין סיבה "טכנולוגית" לזה. כנראה הריחוק הפיזי גורם גם לריחוק בירוקרטי וחברתי, והם פחות מרגישים בנוח לשאול אותנו דברים. מקווה שזה ישתפר אחרי המפגש הקצר שלנו שם.

העובדים האנגלים התחילו ללכת הביתה החל מהשעה ארבע בצהריים, ובשעה חמש יונתן ואני שמנו לב שאנחנו היחידים שעדיין עובדים. אחד העובדים הלונדון, אמין, בחור צרפתי/צפון אפריקאי שעבר ללונדון לפני כמה שנים הזמין אותנו לבוא לשתות בירה איתו ועם חבר. הוא יצא כבר בארבע וחצי ואנחנו הצטרפנו בחמש וקצת וכשהגענו גילינו שאמין יצא לשתות עם אחד העובדים באורקה. שאלתי למה הוא אמר שהוא יוצא עם חבר ולא עם טום כי אנחנו מכירים אותו, והוא אמר "כי הוא חבר". מוזר. הצטרפנו אליהם למסורת של לקחת פיינט בירה ולעמוד בחוץ. הם כנראה היו כבר בבירה השנה שלהם כשהגענו, ועד שסיימנו את הראשונה שלנו הם הספיקו ללכת ולקחת עוד אחת. כל אחד מהם שתה שלושה פיינטים של בירה ובשעה 19:00 בדיוק אמרו תודה רבה והלכו. 

יונתן גר בשורדיץ' אז הלכתי איתו לכיוון הדירה שלו לחוות קצת את המקום. הלכנו לבר של אחד ההוסטלים שם שחבר של יונתן אמר לו "אתה חייב חייב להיות שם" והיה די סתמי. כנראה שהגענו מוקדם מדי, לפני הזמן שכל דיירי ההוסטל יוצאים לשם. ישבנו שם איזה שעתיים, ניגנו קצת ביוקיללי שלי והלכנו אליו לדירה. דירה חמודה מאוד שבעל הדירה מילא אותה בכל טוב לפני שיונתן הגיע, פירות, בירות, מוצרי בישול ועוד. 

הייתי גמור וחתכתי הביתה בלי להבין למה כולם מתלהבים משורדיץ.

תגובות