Wicked
גם את היום הזה יונתן ואני העברנו יחידים במשרד. "נתנו עבודה" כמה שעות ובערב החלטנו לצאת כמו אנגלים אמיתיים לשתות בירה של אחרי העבודה. במעלית בדרך החוצה נתקלנו בבחורה שעובדת איתנו בקומה, בשם קליאו (כן כן, כמו המכונית). היא המליצה ללכת למקום ספציפי שנמצא כמה דקות הליכה וכך עשינו. מדובר בפאב עם רחבה גדולה שעומדים בה עשרות אנשים עם הבירה ביד, כולם במעגלים והתיק מונח על הרצפה ביניהם. לקחנו לנו בירות ועמדנו גם אנחנו בחוץ ושמנו לב שהאנגלים לבושים ברמה הרבה יותר גבוהה מהישראלים. כולם עם חולצות מכופתרות, מכנסיים מחוייטים ונעלים אלגנטיות (שנינו היינו עם טישרט, ג'ינס ונעלי ספורט).
יונתן נשאר לנסות להתחבר עם המקומיים (לא תפס, זה לא מקובל לדבר עם אנשים זרים בפאבים מסתבר) ואני נסעתי לפגוש את שחר במחזמר Wicked. מחזמר ששמעתי עליו רבות ונחשב אחד הטובים עם המון מועמדויות וזכיות בפרסים. הגעתי כמה דקות לפני שחר וראיתי שיש תור ענקי אז התחלתי לעמוד כדי שהיא תחבור אלי. היא התקשרה ואמרה שהיא פה ואמרתי לה לחפש אותי בתור והיא אמרה שאין בכלל תור. מסתבר שיש שתי כניסות ואחת מהן ריקה לחלוטין ובשניה יש המוני אנשים אז נטשתי את מקומי והצטרפתי אליה ונכנסנו בשניה. המחזמר מגולל אחר העלילה של שתי המכשפות, גלינדה "המכשפה הטובה מהדרום" ואלפבה "המכשפה המרשעת מהמזרח" (מרשעת זאת מילה ממש גרועה, אבל זה התרגום של Wicked), שחיות בארץ עוץ. העלילה מתרחשת לפני העלילה של "הקוסם מארץ עוץ" ונגמרת קצת אחרי שדורותי מגיעה לעוץ. לדעתי המחזמר מתחיל קצת חלש ומשמים, אבל משתפר עם הזמן, והמחצית השניה כבר יותר טובה. העלילה די סתמית, אבל יש כמה רפרנסים לקוסם מארץ עוץ שזה נחמד, ויש כמה שירים טובים. אני אהבתי את No Good Deed אבל מסתבר שה"נחשבים והמוכרים" זה בכלל שירים אחרים (Popular, Defying Gravity).
תגובות
הוסף רשומת תגובה