יואב מגיע לפרנקפורט

לפני שבועיים יואב, חברי הטוב מהצבא, התקשר אלי ופותח במילים "איפה תהיה ב12 לספטמבר?". "פרנקפורט" עניתי, "מצויין, אני מגיע. יש לי תורנות בצבא ואין לי לב להוציא ג'. אם אני לא בארץ אני לא צריך לעשות, ואני גם רוצה להיות בצד השני של הבלוג". 

וככה יואב החליט שהוא מגיע לפגוש אותי בפרנקפורט. 

הימים האחרונים כאמור היו חמים, ובדיוק כשבאתי לצאת מהדירה הסתכלתי בטלפון וראיתי:

מסתכל בחוץ, קצת עננים. לבשתי ג'ינס וחולצה קצרה ויצאתי לכיוון המלון של יואב במרכז העיר. עד כה מזג אוויר בסדר גמור ולמעט כמה אנשים בלבוש חורפי, אין זכר לשום סופה. אני עולה לחדר שלו במלון כי יש לו כמה שיחות לעשות. תוך כמה דקות יש סופת ברקים ורעמים כשהתדירות מגיעה בשיא לכל כמה שניות של ברק-רעם.

יואב קיבל המלצה על מסעדה ויאטנמית טבעונית והחלטנו ללכת אליה למרות הגשם. "גם ככה התכוונתי להתקלח ולא הספקתי" אמר יואב ויצאנו. הגענו למסעדה חמודה מאוד עם מלצריות ויאטנמיות שרק אחת מהן מדברת אנגלית. הזמנו מגש של סושי, ניגירי ועוד כל מני מילים של סושי (זה בכלל לא אוכל ויאטנמי), וכל אחד לקח מנה עיקרית. במראה, זה נראה בדיוק כמו אוכל "רגיל", אבל בטעם זה לא באמת סלמון ולא אף בעל חיים שזה התיימר להיות. אני תמיד בחילוקי דעות עם עצמי אם הייתי רוצה משהו שדומה מדי לבעלי חיים כי זה די מגעיל אותי המחשבה של לאכול בעל חיים, אבל האוכל היה טעים מאוד ולא הזכיר בעלי חיים בשום צורה אז אני מאוד נהנתי.

יואב ואני השלמנו המון פערים שהצטברו בחודשיים האלו. בימים הקרובים הוא מתכוון ללמוד ובערבים נצא, שזה מצויין מבחינתי כי אני צריך לעבוד במהלך היום. אחרי עוד סיבוב בגשם שהקליל בזמן הארוחה, התפצלו דרכינו ונפגש שוב מחר בערב.

Next

Previous